קדור נ' שמגד חברה לניהול תביעות בע"מ

החלטה

לפני בקשת התובע למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנפשי.

הבקשה הוגשה מספר ימים לאחר שבקשת התובע לאפשר לו להגיש חוות דעת מטעמו בתחום הנפשי, נדחתה בהחלטתי מיום 21.5.14.

התובע בבקשתו מציין כי במסגרת כתב התביעה הוא ציין כי נכותו המלאה היא בשיעור של 100% מבלי לפרט את המחלות מהן הוא סובל. לטענתו, התרשמות המומחה מטעם בית המשפט בתחום התעסוקתי כי "ההיבט הנפשי אינו בעל השפעה על כושרו של התובע לעבוד" אינה במקומה. לטענת התובע, מדובר על החמרה של מצבו הרפואי הנפשי אשר הצריכה טיפול במרכז לבריאות הנפש וטיפול תרופתי. עוד טוען התובע כי בית המשפט לא הבחין כי המסמכים הרפואיים אשר הוצגו בפניו, ניתנו על ידי המוסד הטיפולי ולא על ידי קופת חולים. עוד טוען התובע כי בכוונתו לחקור את המומחה מטעם בית המשפט בתחום התעסוקתי על חוות דעתו. לטענתו, התעלמות ממצבו הנפשי, תגרום לו נזק בלתי הפיך ועיוות דין. בנסיבות אלו, לטענת התובע, יש מקום למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנפשי או לחלופין להורות על העברת מלוא החומר הרפואי הפסיכיאטרי בעניינו, אל המומחה בתחום התעסוקתי על מנת שזה יעדכן את חוות דעתו. אשר על כן מבקש התובע, לפנים משורת הדין, להיעתר לבקשתו וכן לבטל את ההוצאות שהושתו עליו במסגרת החלטתי מיום 21.5.14.

הנתבעת מתנגדת לבקשה. הנתבעת חוזרת על כל נימוקי התגובה מטעמה, לבקשתו הקודמת של התובע לאפשר לו להגיש חוות דעת מומחה מטעמו בתחום הנפשי וכן על כל נימוקי דחיית הבקשה כפי שפורטו בהחלטה מיום 21.5.14. הנתבעת מבהירה כי טענות התובע במסגרת הבקשה שבפני אינן אלא חזרה על אותן הטענות בדיוק שנטענו במסגרת הבקשה הקודמת, ואשר נדחו כאמור בהחלטה מיום 21.5.14. הנתבעת מציינת כי גם לבקשה הנוכחית, לא צרף התובע כל תיעוד אשר יצדיק טענה לקביעת נכות נפשית גבוהה מזו שנקבעה על יד המוסד לביטוח לאומי בעניינו של התובע ואשר אומצה על ידי המומחה מטעם בית המשפט בתחום התעסוקתי. הנתבעת מציינת כי המומחה בתחום התעסוקתי דן בחוות דעתו בהרחבה בליקוי הנפשי הנטען של התובע ולפיכך אין כל מקום למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנפשי, בפרט לא בשלב זה של ההליך. הנתבעת טוענת כי היה על התובע להעלות טענותיו במסגרת כתבי הטענות אשר הגיש וכן כי היה על התובע לצרף חוות דעת לכתב התביעה. הנתבעת טוענת כי מינוי המומחה בתחום התעסוקתי מטעם בית המשפט נעשה לאחר הגשת חוות דעת מטעמם של הצדדים ולאור המחלוקת ביחס להיותו של התובע באובדן כושר עבודה בהתאם להוראות הפוליסה. לטענתה אין מקום לאפשר לתבוע מינוי מומחים נוספים מטעם בית המשפט והדבר מהווה ניסיון של התובע למקצה שיפורים לאחר שהוגשו כבר חוות דעת מטעם הצדדים וכן חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט בתחום התעסוקתי.

דיון:

כבר בפתח הדברים אדגיש כי בקשה שהגיש התובע לאפשר לו להגיש חוות דעת מומחה מטעמו בתחום הנפשי נדחתה בהחלטתי מיום 21.5.14 מהטעמים המפורטים בה. החלטתי מיום 21.5.14 התייחסה לבקשת התובע לאפשר להגיש חוות דעת מומחה מטעמו בתחום הנפשי והטעמים שהביאו לדחייתה יפים אף להחלטתי זו בנוגע לבקשת התובע למנות מומחה מטעם בית המשפט תחום הנפשי. גם במסגרת הבקשה הנוכחית, שהוגשה כמספר ימים לאחר החלטתי מיום 21.5.14, חוזר למעשה התובע על אותן הטענות אשר הועלו במסגרת הבקשה הקודמת, טענות אשר נדחו תוך שהובהר לתובע כי אין בכך צורך אמיתי לאור האמור בחוות דעת הרופא התעסוקתי בה התייחס בפירוט למצבו הנפשי של התובע ומן הטעם הזה בלבד יש מקום לדחות את הבקשה. עוד יודגש כי הבקשה הוגשה ללא שצורף אליה תצהיר כנדרש בהתאם לתקנות ואף מן הטעם הזה יש לדחותה.

תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 ("התקנות"), קובעת כי על בעל דין הרוצה להוכיח עניין שברפואה לצרף לכתב התביעה חוות דעת מומחה, וכך בענייננו, כפי שציינתי בהחלטתי מיום 21.5.14, ככל שרצה התובע להסתמך על חוות דעת בתחום זה היה עליו לצרפה לכתב התביעה ולא בשלב זה לאחר הגשת חוות דעת המומחים מטעם בית המשפט ובפרט לאור מסקנות חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט בתחום התעסוקתי.

אכן נקבע ברע"א 79/14 דימשי טביבזדה נ' מכתשים מפעלים כימיים בע"מ (ניתן ביום 5/5/14) כי משעה שתובע לא כלל בכתב תביעתו נזקים בתחום מסויים ואף לא תמך טענתו בעניין זה בחוות דעת רפואית , אין כלל מקום לעתור למינוי מומחה מטעמו של בית המשפט באותו התחום.

והדברים יפים אף לענייננו, משלא צרף התובע לכתב תביעתו מיום 4.10.11 חוות דעת בתחום הנפשי, אין מקום בשלב זה לאחר הגשת חוות הדעת מטעם הצדדים, קבלת חוות דעת המומחים מטעם בית המשפט בתחומים התעסוקתי והנוירולוגי ולאחר דחיית בקשת התובע לאפשר לו להגיש חוות דעת מומחה מטעמו בתחום הנפשי (בקשה שהוגשה כאמור לאחר קבלת חוות דעת המומחים מטעם בית המשפט ולאור מסקנות חוות דעת המומחה בתחום התעסוקתי), להורות על מנוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנפשי. הדבר מהווה "מקצה שיפורים" עבור התובע וחריגה בולטת מסדרי הדין הנהוגים. מעבר לכך, מהווה הדבר פגיעה דיונית בזכויות הנתבעת המנהלת הגנתה בהתאם לאמור בכתב התביעה מטעמו של התובע.

מעבר לכך, אציין כי אין בנימוקי הבקשה שלפני והמסמכים שצורפו אליה בכדי לשנות מקביעתי במסגרת החלטתי מיום 21.5.14, לפיה התייחסותו של המומחה מטעם בית המשפט בתחום התעסוקתי במסגרת חוות דעתו המשלימה לעניין מצבו הנפשי של התובע וההשפעה על כושרו לעבודה, ממצה, עניינית ומעמיקה.

סוף דבר,

אף בקשה זו נדחית.

התובע ישא בהוצאות הבקשה בסך של 1,000 ₪.

הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

הצדדים יודיעו בתוך 14 יום מהיום כיצד בכוונתם להוסיף ולהתנהל במסגרתו של תיק זה לאור תוצאות חוות דעת מומחה בית המשפט בתחום התעסוקתי.

בהעדר הודעה במועד אשר נקצב, תינתנה הוראותיי באשר להמשך שמיעת התיק.

לתזכורת פנימית ליום 24.6.14.

ניתנה היום, י"א סיוון תשע"ד, 09 יוני 2014, בהעדר הצדדים.